שעה מערבית למדריד, בגבהים של 800 עד 1,200 מטר, נמצא רכס ההרים Sierra de Gredos. הכרמים כאן עתיקים, חלקם בני מאה שנה ויותר. הגפנים נטועות על מדרונות תלולים של גרניט מפורק, והלילות נשארים קרים גם באמצע הקיץ.
עד לפני כעשרים שנה, האזור כמעט שלא עניין את עולם היין הבינלאומי.
אבל בעשור האחרון, Sierra de Gredos הפך לאחד האזורים המשפיעים והמדוברים ביותר ביין הספרדי. דור חדש של ייננים התחיל לחשוף צד אחר של Garnacha לא כבד, בשל ועצי, אלא רענן, מינרלי, אלגנטי ומלא אנרגיה.
עבור רבים, גרדוס הפך לסמל של "ספרד החדשה": כרמים ותיקים, עבודה ידנית, מינימום התערבות ויינות שמדברים יותר על מקום ופחות על טכניקה.
איפה נמצא Sierra de Gredos?
סיירה דה גרדוס הוא רכס הרים במרכז ספרד, המשתרע בין המחוזות Ávila, Madrid ו־Toledo. אזור היין של גרדוס אינו אפלסיון אחד בלבד, אלא פסיפס של כפרים, עמקים וחלקות הרריות הפזורים לאורך הרכס.
חלק מהכרמים נמצאים תחת Cebreros D.O.P., אחרים תחת Vinos de Madrid או Méntrida, ורבים מהייננים עובדים מחוץ להגדרות המסורתיות של האפלסיונים. ההבדלים בין העמקים והכפרים משמעותיים מאוד גם מבחינת אקלים וגם מבחינת סגנון היין.
האזור נהנה משילוב ייחודי של ימים חמים, לילות קרים ועונת גידול ארוכה יחסית. הגובה הרב מאפשר הבשלה איטית של הענבים ושומר על חומציות ורעננות, גם באקלים הספרדי החם.
למה גרנאש מגרדוס שונה מאזורים אחרים בספרד?
זן הגרנאש מזוהה בדרך כלל עם אזורים חמים ויינות עוצמתיים ועתירי אלכוהול. אבל בגרדוס הסיפור נראה אחרת לגמרי.
הכרמים באזור נטועים בגבהים חריגים יחסית לספרד, לעיתים מעל 1,000 מטר, על קרקעות גרניט מפורק המכונות arena granítica. הקרקעות העניות מאלצות את הגפנים להעמיק שורשים ותורמות ליינות בעלי טאנינים עדינים, פרי אדום רענן, ארומות פרחוניות ומינרליות ברורה.
במקום כוח ועץ חדש, רבים מהייננים באזור מחפשים שקיפות וביטוי של כרם, כפר וגובה. זו אחת הסיבות שיינות גרדוס מושווים לעיתים לבורגון או לאזורים צפוניים יותר בעמק הרון לא בגלל דמיון ישיר, אלא בזכות האלגנטיות, החומציות והיכולת של היינות לבטא טרואר.
בשנים האחרונות יותר ויותר מבקרי יין וסומליירים מדברים על Gredos כעל אחד האזורים החשובים ביותר להבנת הדור החדש של היין הספרדי.
הכרמים הוותיקים של גרדוס
אחד המאפיינים החשובים של Sierra de Gredos הוא הגיל המתקדם של הכרמים. רבים מהם ניטעו בתחילת או אמצע המאה ה־20, ולעיתים אף מוקדם יותר. חלק מהכרמים באזור בני 70, 80 ואפילו יותר ממאה שנה.
מדובר בגפנים ותיקות הגדלות בשיטת bush vines מסורתית, או en vaso, ללא השקיה ובתנאי הרים קשים. הטופוגרפיה התלולה של גרדוס מקשה מאוד על שימוש במיכון חקלאי, ולכן חלק גדול מהעבודה מתבצע ידנית מהזמירה ועד הבציר.
היבולים נמוכים באופן טבעי, ובשנים האחרונות יותר ויותר ייננים באזור עוברים לחקלאות אורגנית ולעבודת מינימום התערבות מתוך רצון לשמר את האופי הטבעי של הכרמים והנוף.
Comando G והדור החדש של גרדוס
העניין העולמי בגרדוס גדל משמעותית בזכות דור חדש של ייננים שהתחיל לעבוד באזור בתחילת שנות ה־2000. אחד השמות המזוהים ביותר עם ההתעוררות הזו הוא Comando G, הפרויקט של Fernando García ו־Daniel Gómez Jiménez-Landi.
Comando G עזרו לשנות את הדרך שבה העולם מסתכל על גרנאש ספרדי. במקום יינות כבדים ומחולצים, הם הציגו סגנון עדין יותר, המבוסס על כרמים ותיקים, גובה רב, תסיסות עדינות ועבודה שמכוונת לביטוי של חלקה וטרואר.
במובנים רבים, Comando G הפכו את Sierra de Gredos מאזור כמעט לא מוכר לאחד האזורים המשפיעים ביותר על הדור החדש של היין הספרדי.
מאז, המושגים village wines, single vineyard wines ו־high altitude Garnacha הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה של היין הספרדי החדש.
Las Pedreras והפרשנות החדשה לגרנאש מגרדוס
אחד היקבים שמייצגים בצורה הכי מדויקת את הרוח החדשה של Sierra de Gredos הוא Las Pedreras.
הפרויקט של Bárbara Requejo ו־Guzmán Sánchez עובד עם כרמים ותיקים באזור Alto Alberche, בחלקים הגבוהים של גרדוס, סביב הכפרים Burgohondo, Navatalgordo ו־Villanueva de Ávila. הכרמים נטועים בגבהים של כ־900 עד 1,200 מטר על קרקעות גרניט מפורק, ומעובדים בגישה ידנית ומדויקת עם מינימום התערבות ביקב.
היינות של Las Pedreras מבטאים היטב את הסגנון שהפך את גרדוס לאחד האזורים המדוברים ביותר בספרד: גרנאש עם פרי אדום רענן, עשבי בר, טקסטורה עדינה ומינרליות ברורה, יותר אנרגיה ופחות כוח.
יין כמו Barrio Los Arroyuelos, למשל, מגיע ממספר חלקות קטנות של כרמים ותיקים ומציג צד אלגנטי, חי ומדויק של Garnacha מגובה רב. לצד האדומים, היקב עובד גם עם Albillo Real זן לבן מסורתי של האזור ומייצר יינות לבנים עם אופי מלוח, טקסטורה עמוקה ורעננות הררית.
Las Pedreras הוא חלק מהדור החדש של גרדוס: דור שמנסה לחשוף מחדש את הקשר בין כרם, גובה, קרקע וזהות מקומית, דרך יינות שמדברים יותר על מקום ופחות על טכניקה.
איך טועם גרנאש מהרי גרדוס?
למרות שכל כפר וחלקה שונים מאוד זה מזה, יש כמה מאפיינים שחוזרים על עצמם ביינות גרדוס. לרוב מדובר ביינות עם פרי אדום רענן כמו דובדבן, פטל ותות בר, לצד ארומות של פרחים יבשים, עשבי בר ים־תיכוניים, לבנדר, רוזמרין ולעיתים גם פלפל לבן ותבלינים עדינים.
בפה היינות נוטים להיות בעלי גוף בינוני עד קל, חומציות גבוהה יחסית וטאנינים עדינים. רבים מהם משלבים בין תחושת רעננות כמעט צפונית לבין עומק ומינרליות שמגיעים מהגרניט ומהגובה הרב של הכרמים.
אז למה כולם מדברים היום על גרדוס?
העניין הגובר ב־Sierra de Gredos קשור לשינוי רחב יותר בעולם היין. יותר ויותר אנשים מחפשים היום יינות רעננים, מדויקים ופחות כבדים, יינות שמדברים על מקום.
במובן הזה, גרדוס הפך לאחד האזורים שמגדירים מחדש איך נראה יין ספרדי מודרני. השילוב בין כרמים ותיקים, גובה רב, קרקעות גרניט ועבודה ידנית יוצר יינות גרנאש עם אופי כמעט בלתי צפוי עבור ספרד אלגנטיים, מינרליים ומלאי אנרגיה.
לעוד הקשר על האזורים והזנים שמרכיבים את מפת היין של ספרד, אפשר להמשיך למדריך ליינות ספרד.
