בקצה הצפון־מערבי של קסטיליה ולאון, במקום שבו ההשפעה האטלנטית כבר מורגשת והנוף מתחיל להשתנות בדרך לגליסיה, נמצא אחד מאזורי היין המעניינים ביותר בספרד: Bierzo.
עד לפני כמה עשורים, ביירסו היה מוכר בעיקר כמקור ליינות מקומיים ופשוטים יחסית. אבל בשנים האחרונות הוא הפך לאחד האזורים המדוברים ביותר בקרב ייננים, מבקרי יין וחובבי יין שמחפשים משהו אחר, כרמים ותיקים, עבודה ידנית, חלקות קטנות ויינות שמבטאים את המקום שממנו הם מגיעים.
ביירזו הוא חלק מסיפור רחב הרבה יותר, המדריך המלא ליין ספרדי מציג אזורים וזנים נוספים שאנחנו אוהבים במיוחד.
במרכז הסיפור נמצא זן אחד: Mencía.
מהו Bierzo?
Bierzo ממוקם במערב מחוז León, באזור מעבר בין קסטיליה היבשתית לבין גליסיה האטלנטית. השילוב הזה יוצר תנאים יוצאי דופן לגידול גפנים.
מצד אחד, האזור נהנה מהשפעה אטלנטית שמביאה עמה לחות ורעננות. מצד שני, הוא מוגן על ידי רכסי הרים שמספקים שעות שמש רבות והבשלה טובה של הענבים.
התוצאה היא אזור שמצליח לשלב בין בשלות לרעננות, בין עומק לרעננות, ובין מסורת לחדשנות.
אחד המאפיינים הבולטים של ביירסו הוא מבנה הכרמים שלו. רבים מהם נטועים במדרונות תלולים, מחולקים לחלקות קטנות ולעיתים מעובדים על ידי משפחות במשך דורות. לא מעט מהגפנים באזור הן בנות חמישים, שמונים ואף יותר ממאה שנה.
מנסיה – הזן שמזוהה עם ביירסו
אם יש זן אחד שמזוהה עם ביירסו יותר מכל, זהו Mencía.
במשך שנים רבות שימש הזן בעיקר לייצור יינות פשוטים יחסית שנועדו לצריכה מקומית. אך החל משנות ה־90 החלו ייננים להתעניין מחדש בכרמים הוותיקים של האזור ובפוטנציאל האמיתי של הזן.
במקום להתמקד בכמויות גדולות, הם החלו לעבוד עם חלקות ספציפיות, יבולים נמוכים וחקלאות מדויקת יותר. התוצאה הייתה דור חדש של יינות שהציג צד אחר לגמרי של מנסיה.
היום נחשב מנסיה לאחד הזנים המסקרנים ביותר בעולם היין הספרדי. בכוס אפשר למצוא לעיתים קרובות שילוב של פירות אדומים ושחורים, פרחים, עשבי תיבול ותבלינים, לצד רעננות טבעית שמאפשרת ליינות לשמור על איזון גם באזורים חמים יחסית.
הדור החדש של ביירסו
ההתעניינות המחודשת בביירסו לא הגיעה רק מתוך האזור עצמו.
בעשורים האחרונים החלו להגיע לביירסו ייננים ממקומות שונים בעולם שנמשכו לכרמים הוותיקים ולפוטנציאל הטמון בהם. חלקם חיפשו אזורים שבהם עדיין אפשר לעבוד בקנה מידה קטן ולהתמקד בכרמים יוצאי דופן במקום בייצור המוני.
אחד הפרויקטים המעניינים שפועלים כיום באזור הוא Michelini i Mufatto.
Michelini i Mufatto – מבט אחר על Bierzo
Michelini i Mufatto הוא הפרויקט של Gerardo Michelini ו־Andrea Mufatto, שהגיעו מארגנטינה לביירסו מתוך רצון לעבוד עם כרמים ותיקים ולחקור את הזנים המקומיים של האזור.
הגישה שלהם מבוססת על עבודה ידנית בכרם, התערבות מינימלית ביקב ושאיפה לבטא את האופי של כל חלקה בנפרד.
במקום ליצור סגנון אחיד, הם מעדיפים לתת לכל כרם לספר את הסיפור שלו.
זו גישה שהפכה לאחד המאפיינים הבולטים של ביירסו המודרני: פחות דגש על טכניקות ייננות בולטות ויותר דגש על מקור הענבים ועל תחושת המקום.
La Petra – ביטוי ממוקד של מנסיה
אחד היינות שממחישים היטב את הגישה הזו הוא La Petra.
היין מיוצר מ־100% ענבי מנסיה משתי חלקות סמוכות באזור San Lorenzo del Bierzo. הגפנים בנות כ־80 שנה ונטועות במדרון דרומי בגובה של כ־680 מטר מעל פני הים.
הקרקע משלבת צפחה וקוורץ, שילוב שמאפיין חלק מהכרמים הייחודיים באזור.
בתהליך הייצור נעשה שימוש בשמרים טבעיים. חלק מהאשכולות מותססים בשלמותם וחלקם לאחר הפרדת השזרות, ולאחר מכן היין מתיישן בחביות משומשות במשך יותר משנה.
התוצאה היא יין שמציג צד מדויק, אלגנטי ורענן של מנסיה, עם דגש על איזון ועל ביטוי של הכרם שממנו הגיעו הענבים.
למה Bierzo מסקרן כל כך חובבי יין?
העניין המחודש בביירסו אינו נובע מטרנד רגעי.
יותר ויותר ייננים וצרכנים מחפשים כיום יינות שמקורם בכרמים ותיקים, בעבודה חקלאית מדויקת ובמקומות בעלי זהות ברורה.
ביירסו מציע בדיוק את השילוב הזה: אזור בעל היסטוריה ארוכה, זן מקומי ייחודי, וכרמים שממשיכים להוכיח את הפוטנציאל שלהם בכל בציר מחדש.
מנסיה אולי מזוהה היום עם ביירסו יותר מאי פעם, אבל הסיפור האמיתי הוא לא רק הזן. זהו הסיפור של אזור שלם שהפך לאחד המקומות המרתקים ביותר ביין הספרדי המודרני.
